העמותה לקידום הוראת השפה הערבית בישראל (ע"ר)
ألجمعية لتطوير تدريس اللغة العربية في إسرائيل
The Association for the Promotion of Arabic Language Teaching in Israel

על אודות העמותה

מטרות העמותה

  1. העמותה תיזום ותקדם פיתוח והוצאה לאור של חומרי לימוד ומילונים לשפה הערבית לתועלתם של תלמידי בתי הספר היסודיים, התיכוניים והאוניברסיטות וכן עבור הקהל הרחב.
  2. העמותה תיזום ותקדם פיתוח והוצאה לאור של חומרי לימוד ושיחונים יעודיים עבור עובדי המגזר הציבורי הנדרשים לשימוש בשפה הערבית לצרכי עבודתם.
  3. העמותה תיזום ותקדם תכניות לימודים, קורסים, השתלמויות וסדנאות בתחום השפה הערבית עבור עובדי המגזר הציבורי הנדרשים לשימוש בשפה הערבית לצרכי עבודתם.
  4. העמותה תיזום ותקדם תכניות לימודים, קורסים, השתלמויות וסדנאות בתחום השפה הערבית המיועדים לקהל המורים לערבית בחינוך הממלכתי, היסודי והתיכוני.
  5. העמותה תיזום ותקדם תכניות הכשרה והעשרה של מורים לשפה הערבית מדוברת.
  6. העמותה תפעל לקידום חקיקה ותקנות שעניינן חובת לימוד של השפה הערבית במסגרת החינוך הממלכתי.
  7. העמותה תפעל לקידום המודעות הציבורית לחשיבות שבלמידתה וידיעתה של השפה הערבית על ידי כלל אזרחי ישראל.

השתלמות שיטות ומיומנויות הוראה של השפה הערבית המדוברת

תקנון העמותה (תקנון מצוי)

סימן א': חברות

    • מייסדי העמותה הנם חברים בה מיום רישום העמותה בפנקס העמותות.
    • אדם החפץ להיות חבר העמותה יגיש לועד בקשה בלשון זו: "אני (שם, מען ומספר זהות) מבקש להיות חבר בעמותה (שם העמותה). מטרות העמותה ותקנונה ידועים לי. אם אתקבל כחבר בה, אני מתחייב לקיים את הוראות התקנון ואת החלטות האסיפה הכללית של העמותה."
    • ההחלטה בדבר קבלת המבקש כחבר העמותה או אי קבלתו נתונה בידי הועד; סירב הועד לקבל את המבקש, רשאי הוא לערור על הסירוב לפני האסיפה הכללית הקרובה.
    • חבר העמותה זכאי להשתתף ולהצביע בכל אסיפה כללית ויהיה לו קול אחד בכל הצבעה; הוא זכאי לבחור ולהיבחר לועד או לועדת הבקורת.
    • חבר העמותה זכאי להשתתף בפעולות העמותה וליהנות משירותיה.
    • הועד, באישור האסיפה הכללית, רשאי לקבוע דמי חבר שתשלומם יהיה חובה על החברים.
    • פקיעת החברות בעמותה אינה פוטרת מסילוק התשלומים שהגיעו לעמותה מן החבר ערב פקיעת חברותו בעד התקופה שעד לפקיעת חברותו.
    • החברות בעמותה פוקעת –
      • במות החבר, ובחבר שהוא תאגיד - בגמר פירוקו;
      • בפרישתו מן העמותה; הודעת פרישה בכתב תינתן לועד שלושים יום מראש;
      • בהוצאתו מן העמותה.
    • האסיפה הכללית רשאית, לפי הצעת הועד, להחליט על הוצאת חבר מן העמותה מאחד הטעמים הבאים:
      • החבר לא שילם לעמותה את המגיע לה ממנו;
      • החבר לא קיים את הוראות התקנון או החלטה של האסיפה הכללית;
      • החבר פועל בניגוד למטרות העמותה;
      • החבר הורשע בשל עבירה שיש עמה קלון.
    • לא יציע הועד לאסיפה כללית להוציא חבר מן העמותה אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו לפניו, ולא יציע מהטעמים האמורים בתקנת משנה (ב)(1), (2) או (3) אלא לאחר שהתרה בחבר ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.
  • הזמנה, דרישה, התראה והודעה אחרת של העמותה לחבר יינתנו לו בכתב שיימסר לו ביד או יישלח בדואר רגיל אל מענו הרשום בפנקס החברים; לפי בקשת החבר בכתב תשנה העמותה את מענו הרשום בפנקס החברים.

סימן ב': האסיפה הכללית

  • יומה, שעתה ומיקומה של אסיפה כללית ייקבעו בידי הועד.
  • אסיפה כללית תכונס על ידי הודעה שתינתן לכל חבר לפחות עשרה ימים מראש ותציין יום, שעה, מקום וסדר יום לאסיפה.
  • אסיפה כללית רגילה תשמע דינים וחשבונות על פעולות הועד ועל פעולות ועדת הבקורת, תדון בהם ובדין וחשבון הכספי שהגיש לה הועד, תחליט על אישורם, ותבחר בועד ובועדת הבקורת.
    • אסיפה כללית לא תיפתח אם לא נכחו לפחות רבע ממספר חברי העמותה; היה מנין זה נוכח בפתיחת האסיפה, רשאית היא להמשיך בדיוניה ולקבל החלטות אף אם פחת מספר הנוכחים.
    • לא נתכנס המנין האמור תוך שעה מהזמן הנקוב בהזמנה, יראו את האסיפה כנדחית, ללא צורך בהזמנה נוספת, בשבוע ימים לאותה שעה ולאותו מקום, ובאסיפה נדחית זו יהיו הנוכחים רשאים לדון ולהחליט, יהיה מספרם אשר יהיה.
  • אסיפה כללית תבחר, מבין חברי העמותה, יושב ראש ומזכיר לאסיפה.
  • החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות של המצביעים, זולת אם החוק או תקנון זה דרשו רוב אחר לקבלתן; היו הקולות שקולים, רשאי יושב ראש האסיפה להכריע.
  • מזכיר האסיפה הכללית ינהל את פרוטוקול האסיפה.

סימן ג': הועד

  • מספר חברי הועד ייקבע בהחלטת האסיפה הכללית ולא יהיה פחות משנים.
    • הועד יכהן מהיבחרו באסיפה כללית ועד שאסיפה כללית אחרת תבחר ועד חדש; חבר הועד היוצא יכול להיבחר לועד החדש.
    • חבר הועד רשאי להתפטר בכל עת מכהונתו על ידי הודעה בכתב לועד; חבר הועד יחדל לכהן אם הוכרז פסול דין או פושט רגל.
    • נתפנה מקומו של חבר הועד, רשאים הנותרים או הנותר למנות חבר אחר של העמותה לכהן כחבר הועד עד לאסיפה הכללית הקרובה; עד למינוי כזה רשאים הנותרים או הנותר להמשיך לפעול כועד.
    • חבר הועד שנבצר ממנו למלא תפקידיו, רשאים הנותרים או הנותר למנות חבר העמותה למלא מקומו עד שישוב למלא תפקידיו.
  • הועד רשאי להסדיר בעצמו את מועד ישיבותיו, ההזמנה להן, המנין הדרוש בהן ודרך ניהולן.
  • החלטות הועד יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היו הקולות שקולים, לא נתקבלה ההצעה; החלטת כל חברי הועד פה אחד יכול שתתקבל גם שלא בישיבת הועד.
  • הועד ינהל פרוטוקול מישיבותיו והחלטותיו.
  • הועד רשאי להסמיך שניים או יותר מבין חבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה, ולבצע בשמה פעולות שהן בתחום סמכותו.

סימן ד': ועדת הבקורת

  • הוראות תקנות 12 עד 17 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על ועדת הבקורת.

סימן ה': סניפים

  • העמותה רשאית, בהחלטת האסיפה הכללית, להקים סניפים ולקבוע את ארגונם ואת סדרי ניהול עניניהם.

סימן ו': נכסים לאחר פירוק

  • פורקה העמותה ולאחר שנפרעו חובותיה במלואם נשארו נכסים, יועברו נכסים אלה לעמותה אחרת או לחברה לתועלת הציבור אחרת הרשומה אצל רשם ההקדשות כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999 בעלת מטרות דומות.

פעילות העמותה

השתלמות שיטות ומיומנויות הוראה של השפה הערבית המדוברת

קהל היעד

הסדנה מיועדת לעוסקים או מתעתדים לעסוק בהוראת השפה הערבית המדוברת, בעלי השכלה אקדמית רלוונטית או תעודת הוראה או נסיון משמעותי בהוראת ערבית.

מטרות

הסדנה מיועדת להקנות למשתתפיה כלים מעשיים להוראת השפה הערבית המדוברת, תוך התוודעות לגישות ושיטות הוראה שונות וליבון סוגיות ואתגרים יחודיים לתחום זה.

דרישות

נדרשת נוכחות מלאה, השתתפות פעילה והכנת מטלות שונות כתנאי לקבלת תעודת השתתפות.

היקף

הסדנה בהיקף של 30 שעות אקדמיות, תימשך חמישה ימים מלאים (א'-ה' בשעות 09:00-16:30).

גודל הקבוצה

מספר המשתלמים בקבוצה אינו עולה על תריסר.

מקום ההשתלמות

בית מיטשל, רחוב סוקולוב 15, ירושלים, קומה ב'.

חניה

ניתן לחנות ברחובות הסמוכים לבית מיטשל. החניה בהתאם להוראות השילוט.

תחבורה ציבורית

קווי אגד מס' 4, 7, 8, 21, 71, 72, 74, 75, 78 מגיעים לרח' קרן היסוד, בסמוך "בית מיטשל".

נגישות

מבנה המכללה, המשרד וכיתות הלימוד נגישים למתניידים בכסא גלגלים, ישנם שירותי נכים.

הבהרה

מובהר בזאת כי הסדנה אינה מוכרת לצורך גמול השתלמות או קרדיט אקדמי וכי העמותה היא גורם עצמאי שאינו מוכר או מפוקח ע"י משרד החינוך או כל גורם אחר.


השתלמות שיטות ומיומנויות הוראה של השפה הערבית המדוברת
מחזור קיץ 2016
המשתלמים עם יוחנן אליחי

השתלמות שיטות ומיומנויות הוראה של השפה הערבית המדוברת
מחזור קיץ 2017
המשתלמים עם עזריאל נאור

השתלמות לרופאים וצוותי רפואה

קהל היעד

הקורס מיועד לרופאים ובעלי מקצועות רפואיים ופארא-רפואיים המעוניינים לסגל יכולת לתקשר בערבית עם מטופליהם. ככלל הקורס מיועד לחסרי ידע קודם בערבית מדוברת, אך גם בעלי ידע קודם שאינו סדור ימצאו בו את מקומם, כבר בשיעור הראשון.

מטרות

עם סיום הקורס יהיו בידי הלומדים הכלים לניהול שיחה לצורך אנמנזה, הנחיית המטופל בעת בדיקה או טיפול וכיוצ"ב.

דרישות

נדרשת נוכחות מלאה, השתתפות פעילה והכנת מטלות שונות כתנאי לקבלת תעודת השתתפות.

היקף

הסדנה בהיקף 20 שעות אקדמיות, נמשכת עשרה שבועות. המפגשים מתקיימים פעם בשבוע, כל אחד בן 90 דק'.

גודל הקבוצה

מספר המשתלמים בקבוצה אינו עולה על תריסר.

ספריית לימודי המזרח התיכון ע"ש יורם מירון

בשנת 2013 הקימה העמותה על ספריית עיון ייחודית ועשירה לענייני המזרח התיכון, תרבות ערב והשפה הערבית.

הספרייה כוללת מאות כותרים: ספרים, אנציקלופדיות, מילונים, עיתונים ומגזינים. הספריה עומדת לרשות קהל שוחרי השפה הערבית ולימודי המזה"ת, סטודנטים, תלמידים, מורים וחוקרים, בתיאום מראש.

ספריית העמותה
מדף בספרייה

ארכיון האודיו של העמותה

בימים אלה שוקד צוות העמותה על בנייתו של ארכיון שמע, אשר צפוי לכלול מאות שעות של הקלטה של ערבית מדוברת, בעיקר הקלטות שטח, אשר נאספו בתקופות שונות, באזורי הארץ השונים, על ידי חוקרים ומורים לשפה הערבית המדוברת, וביניהם יוחנן אליחי, יורם מירון, צבי אטקין ויואל פרץ.

הארכיון יעמוד לשימושם של תלמידים, מורים וחוקרים, לצרכי למידה, הוראה ומחקר של השפה הערבית המדוברת על להגיה השונים.


ארכיון האודיו של העמותה

לזכר חלוצי הוראת השפה הערבית המדוברת בישראל

יורם מירון

יורם מירון

יורם מירון (8 באוקטובר 1939 - 6 בינואר 2007) היה מחלוצי הוראת השפה הערבית המדוברת בישראל ומחברם של ספרים ותוכניות לימוד בתחום זה.

מירון נולד בקיבוץ הזורע, בן לרות ומאיר מירון, ממייסדי הקיבוץ, אשר עלו לישראל מגרמניה במסגרת תנועת הנוער היהודית-גרמנית ורקלויטה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

התחנך במוסד החינוכי שומריה בקיבוץ משמר העמק והיה מדריך וחבר פעיל בתנועת השומר הצעיר. בשנים 1957-1960 שירת בצה"ל בחטיבת גולני. בשנת 1959 קיבל את אות החייל המצטיין מידי הנשיא יצחק בן צבי. בשנת 1961 התגורר בקיבוץ זיקים במסגרת תוכנית סיוע של קיבוצים מבוססים מתנועת הקיבוץ הארצי לקיבוצים צעירים שסבלו מקשיים. בשנה זו נישא לאורנה לבית פולסקי.

בשנים 1962–1964 התגורר בקיבוצו הזורע ועסק בחקלאות. בשנים 1964 עד 1966 למד ערבית ולימודי המזרח התיכון במכון ללימודים ערביים בגבעת-חביבה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1967 עד 1980 עסק בהוראת השפה הערבית ותרבותה במוסד החינוכי שומריה בקיבוץ משמר העמק. בשנים 1982 עד 1985 כיהן כמזכיר קיבוץ הזורע.

בשנים 1986–1994 היה מנהל המכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה. בשנת 1987 יזם את קיומו של הכנס השנתי של המורים לערבית בישראל, ועסק בהפקת האירוע מדי שנה, עד מותו. היה בין יוזמיו ומייסדיו של בטאון המורים לערבית וחבר מערכת פעיל. בשנים 1994 עד 2007 ניהל את המחלקה ללימודי ערבית במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה. בתקופה זו היה חבר בוועד הבין-דתי בישראל ובפורום להסכמה אזרחית. בשנים 1993 עד 1998 היה חבר בוועדת אמנות ההיגוד של עמותת אמנות לעם.

בשנים 1995 עד 1997 עסק בפיתוח וחיבור תכנים לסדרת הטלוויזיה "תעלם ותכלם" של הטלוויזיה החינוכית.

בשנים 2001 עד 2007 היה חבר בוועדת המקצוע: השפה הערבית ועולם האסלאם במשרד החינוך. בשנת 2005 תרגם לעברית את הנובלה "ילדי הטל" של הסופר מחמד אלאסעד, תרגום אשר יצא לאור בהוצאת פרדס.

בשנת 2003 יזם פרויקט לתיעוד ושימור של מסורת הסיפור העממי ביישובים הערביים הכפריים בישראל. בשנת 2005 השלים צוות בראשותו את האיסוף והתיעוד בכפרי הגליל העליון, ופרסם את תוצריו בספר "אגדה של כפר (כרך א') אגדות כפריו של הגליל ומרומיו", שיצא לאור באותה שנה. החל משנת 2006 ועד מותו בשנת 2007 עסק בחלקו השני של הפרויקט: איסוף ותיעוד סיפורים מכפרי הגליל התחתון והעמקים. בשנים שלאחר מותו עסק צוות הפרויקט בהשלמת עבודתו שנקטעה, ובשנת 2012 פרסם את תוצריו בספר "אגדה של כפר (כרך ב') סיפורי הכפרים ממורדות הגליל ומרחבי עמקים", שהוקדש לזכרו.

מירון נפטר בשנת 2007, בגיל 68. הותיר אישה, שלושה ילדים וחמישה נכדים.

ספריו

  • אהלן וסהלן – ערבית מדוברת למתקדמים, (עם נמר מצארוה), גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים וספרית פועלים, 1983.
  • פרקים נבחרים – חוברת להוראת כתבי-יד ערביים, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1988.
  • הערבית של אמצעי התקשורת - תוכנית להוראת ערבית תקשורתית במעבדה לשונית, גבעת-חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1988.
  • אגדות הואדי - מבחר סיפורי עם מואדי עארה, (עם ריאד כבהא), גבעת-חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1993.
  • גרגר הרימון - האישה בסיפורי העם הערביים, (עם נמר מצארוה וכרמלה שחאדה), גבעת-חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1997.
  • אגדה של כפר (כרך א') - אגדות כפריו של הגליל ומרומיו, (עם ריאד כבהא וראפע אבו ריא), ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים גבעת חביבה, 2005.
  • אגדה של כפר (כרך ב') - אגדות הכפרים ממורדות הגליל ומרחבי עמקים, (עם יחיאל קארה, ריאד כבהא וראפע אבו ריא), ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים גבעת חביבה, 2012.

פרסים

  • 1975 – פרס ע"ש מולה אגין, על פעילותו למען דו-קיום יהודי-ערבי ואחוות עמים.
  • 1988 – פרס קרן מרכוס זיו, על יוזמותיו לקידום יחסי יהודים-ערבים בישראל.
  • 1993 – פרס שר החינוך, על פעילותו החינוכית במסגרת המכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה.
  • 1995 – פרס לתרגום מערבית לעברית ע"ש חיים בלנק, מטעם אגודת המתרגמים בישראל וקרן ליטאואר בניו-יורק, על ספרו "אגדות הואדי", יחד עם שותפו לחיבור הספר, ריאד כבהא.

צבי אטקין

יורם מירון

צבי אטקין (18 בספטמבר 1915 - 12 ביולי 1996) היה מחלוצי הוראת השפה הערבית הפלסטינית בבתי הספר הממלכתיים בישראל, ומחברם של מספר ספרי לימוד בתחום זה.

אטקין נולד בעיירה היהודית גורודניה שבאוקראינה, למשפחה יהודית חסידית ציונית. המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1925 והתגוררה תחילה בתל אביב ובעכו ולאחר מכן עברה לרחובות והשתקעה בה. כנער היה פעיל בתנועת הצופים ולאחר מכן בתנועת השומר הצעיר.

בשנת 1931 הצטרף לארגון ההגנה, בו היה פעיל עד לשנת 1948 ובמסגרתו עבר הכשרות שונות ומילא תפקידים מגוונים. בנוסף שירת כגפיר במשטרת היישובים העבריים ונוטר בנפת ראשון לציון.

בשנת 1937 הצטרף לגרעין "ארץ ישראלי ג" של השומר הצעיר, אשר הקים בשנת 1946 את קיבוץ חצור (חצור אשדוד).

בשנת 1944 נשלח על ידי ארגון ההגנה לשמש בתפקיד מוח'תאר ביישוב מצפה גבולות. במבצע ההתיישבות במוצאי יום הכיפורים ה'תש"ז (5 באוקטובר 1946) במסגרתו הוקמו בן לילה יישובים עבריים חדשים בנגב (מבצע 11 הנקודות), היה אטקין האחראי הביטחוני על שתי נקודות יישוב: נירים ואורים.

בשנת 1947 התמנה לקצין הש"י של נפת הנגב. בשנה זו גם נישא לשושנה הופמן, פעילה בתנועת השומר הצעיר בארצות הברית, שעלתה לישראל שנה קודם לכן. בתקופת מלחמת העצמאות שירת בחיל המודיעין כקצין אחראי על חקירות שבויים בחזית הדרום. לאחר תום המלחמה חזר להתגורר ולעבוד בקיבוץ.

בקיבוץ עבד באריזת הדרים, ביציקת בלוקים ובמסגרות. לאחר תקופת לימודים בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לעבוד בהוראת השפה העברית באולפן חצור, ובהוראת השפה הערבית בבית הספר שבקיבוץ.

בהמשך עבד במכון ללימודים ערביים במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שם עסק בהוראת השפה הערבית המדוברת והקים את מפעל ההשתלמויות "מזרחנים צעירים", אותו ניהל במשך כעשרים שנה. בתקופה זו חיבר מספר ספרי לימוד לשפה הערבית המדוברת.

בנו הבכור, עמרם אטקין, יליד 1951, נהרג בתאונת דרכים בכביש הערבה בשנת 1973. הותיר אחריו שני בנים נוספים.

בשנת 1975 זכה בפרס ע"ש מולה אגין לעידוד עבודות מחקר והגות בנושאי השלום ואחוות עמים. ב-1980 זכה בפרס מטעם הוועד הבין-דתי בישראל על פעילותו לקידום השלום וההבנה בין העמים. ב-1987 זכה בפרס "הקרן החדשה לישראל" על מפעלו להנחלת הלשון הערבית בין תושבי הארץ. ב-1994 קיבל משר החינוך והתרבות, פרופ' אמנון רובינשטיין, אות הוקרה ושבח על מפעל חיים בהנחלת הלשון הערבית ותרבותה בבתי הספר העבריים במדינת ישראל.

מספריו

  • על ספל קפה לקט סיפורים בערבית מדוברת, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים וספריית פועלים, 1976.
  • לקט לחנים - שירים מן ההווי הערבי, ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה, 2013 (הוצאה מחודשת).
  • סיפורים מומחזים: קובץ סיפורים מומחזים בערבית מדוברת, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1988.

פרופ' משה פיאמנטה

פרופסור לבלשנות השפה הערבית

משה פיאמנטה (‏13 באפריל 1921 – 3 באוגוסט 2012) היה פרופסור לבלשנות השפה הערבית. חתן פרס ישראל לחקר המזרחנות.

נולד בשכונת נחלת צבי בירושלים ליוסף, מפקח על בריאות הציבור, ולרחל לבית כהן-סית. בסמוך לשכונת מגוריהם נחלת שמעון, הגובלת בשכונת שייח' ג'ראח, התגוררו משפחות ערביות ומשפחות עולים ממדינות דוברות ערבית (סוריה, עיראק, תימן ומרוקו). במהלך השנים למד בבית ספר אנגליקני שקיים מיסיון, בית ספר יסודי איטלקי, מטעמו נשלח גם למחנות לימוד באיטליה הפשיסטית, בפנימיית הקווייקרים ברמאללה ובתיכון "טרה סנטה". יחד עמו למדו יהודים, ערבים ובדואים. בבגרותו בחר ללמוד לימודי תואר שני בשפה וספרות ערבית ולימודי לשון עברית ותרבות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים (1940–1946).

פיאמנטה נישא בשנת 1944 למלכה אלקלעי, ולהם שלושה ילדים. אחיו הם: המוזיקאי אלברט פיאמנטה ויהודה פיאמנטה, איש יחידה 101 ולאחר מכן איש השב"כ. בניו של יהודה הם יוסי ואבי פיאמנטה, חברי להקת פיאמנטה.

בין השנים 1940–1944 עבד פיאמנטה כקצין מודיעין במחלקת העלייה של ממשלת המנדט הבריטי. בשנים 1945–1947 שימש מורה בבתי ספר בירושלים (בית החינוך של זרם העובדים, בית הספר "במעלה" ובית הספר התיכון שליד סמינר המורים בבית הכרם). לאחר מכן, משנת 1946 ועד לקום המדינה, שימש מטעם ארגון "ההגנה" כסגן ראש המחלקה הערבית בירושלים. בשנת 1948 גויס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין. באותה שנה היה למזכיר הראשי במחלקה לחינוך, תרבות והסברה של משרד המיעוטים בממשלת ישראל. בין השנים 1949–1959 שימש מתרגם ראשי ומזכיר המדור הערבי בכנסת. בתקופה זו חיבר, בהוצאת משרד ראש הממשלה, מילון עברי-ערבי לנוהל פרלמנטרי ולניהול ישיבות.

בשנת 1959 מונה למפקח במשרד החינוך והתרבות לבתי ספר תיכוניים באוכלוסייה הערבית. תפקידיו בכנסת ובמשרד החינוך נעשו לצד ראשית עבודתו האקדמאית, בהיותו חבר סגל האוניברסיטה העברית משנת 1950. בשנת 1958 הוענק לו תואר דוקטור, ובשנים 1965–1966 השתלם בבלשנות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. עד שנת 1989 היה חבר סגל האוניברסיטה העברית, ובמהלך תקופה זו הוענק לו תואר פרופסור חבר (1969) ותואר פרופסור מן המניין (1979). בין השנים 1970–1975 היה גם פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן. ב-1989 פרש לגמלאות. לאחר צאתו לגמלאות הקדיש את זמנו למפעל הוצאת מילון לערבית תימנית בתר-קלאסית.

פיאמנטה מונה לחבר המועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך והתרבות (1962–1965) ולחבר הוועדה העליונה לבדיקת צורכי חיל המודיעין (1967). במשרד החינוך והתרבות שימש חבר המועצה המדעית, מפקח מרכזי של לימודי הערבית (1976–1977) ויו"ר הוועדה לתוכניות לימודים בערבית (1977–1982). בין השנים 1980–1983 היה יועץ מדעי להוראת ערבית בטלוויזיה הלימודית.

על עבודתו הוענקו לו פרס ירושלים לטיפוח מורשת עדות (1992) ופרס ישראל לחקר המזרחנות (1996).

הצטרפות לעמותה

ניתן להצטרף לעמותה במשלוח טופס ההצטרפות קובץ PDF בדרכים הבאות:

  • משלוח הטופס באמצעות הדואר אל ת"ד 7507 ירושלים 9107401.
  • משלוח הטופס בדוא"ל לכתובת info@arabic.org.il.

הצטרפו אלינו

תרומות

העמותה לקידום הוראת השפה הערבית אינה מקבלת תמיכה ממשלתית או אחרת, וכל מימון פעילותה מבוסס על תרומות מהציבור.

כל פעילויות העמותה מבוצעות על ידי מתנדבים, והיא אינה משלמת שכר כלל.

העמותה מבוקרת על ידי משרד רו"ח חן נוי ומקפידה על ניהול צנוע וחסכני, המאפשר להפנות את מירב המשאבים לפרוייקטים אותם היא יוזמת ומקדמת.

אנו זקוקים לתרומתכם כדי להמשיך לקדם את תחום הוראת השפה הערבית בישראל.

ניתן לתרום לעמותה בדרכים הבאות:

  1. משלוח המחאה לפקודת העמותה לקידום הוראת השפה הערבית הערבית בישראל (ע"ר)
    אל ת"ד 7507 ירושלים 9107401
  2. הפקדה לחשבון העמותה בבנק דיסקונט, סניף רחביה (066) חשבון מס' 27751

קבלה תשלח לתורמים מיד לאחר קבלת התרומה.

תודה רבה!


מדחן של עיריית ירושלים לתשלום על חנייה
מה שקורה כשאף אחד לא מבין ערבית

צור קשר

העמותה לקידום הוראת השפה הערבית הערבית בישראל (ע"ר)
עמותה רשומה מס' 580545572

כתובת דוא"ל
info@arabic.org.il

כתובת למשלוח דואר
ת"ד 7507 ירושלים 9107401


אישה שמחה

זכויות יוצרים

העמותה לקידום הוראת השפה הערבית בישראל (ע"ר) (להלן: "העמותה"), מפעילה את אתר אינטרנט זה, בו ניתן למצוא מידע מפורט על אודות פעילותה (להלן: "האתר").

כל זכויות היוצרים באתר ומרכיביו ובכלל זה טקסטים, מאמרים, תמונות, עיצוב וקבצי שמע, שמורות לחברה. אין להעתיק, לשכפל, להפיץ או לאחסן במאגרי מידע מכל סוג חומרים אלה או קטעים מהם בשום צורה ובשום אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר בלא קבלת היתר בכתב מהעמותה.

העמותה נוקטת באמצעים שונים לצורך הגנה על קניינה הרוחני ולמניעת הפרות של זכויותיה בו. המפר מסתכן בתביעות אזרחיות ובנקיטת הליכים פליליים כנגדו.

השימוש באתר כמוהו כהסכמה לתנאים אלה.

תנאי שימוש באתר האינטרנט

כללי

  • אתר האינטרנט של העמותה לקידום הוראת השפה הערבית בישראל (ע"ר) (להלן: "האתר"), מיועד להציג בפני קהל הגולשים ברשת מידע מעודכן לגבי פעילויותיה השונות של העמותה.
  • האתר מצוי בבעלותה של העמותה לקידום הוראת השפה הערבית בישראל (ע"ר) (להלן: "העמותה").
  • השימוש באתר באתר כפוף להסכמת המשתמש לתנאי השימוש. אנא קרא בעיון את כל סעיפי המסמך. במקרה של אי הסכמה לתנאי השימוש, יש לצאת מיד מהאתר ולא לעשות בו כל שימוש.
  • העמותה אינה מתחייבת כי המידע באתר יהיה מעודכן בכל עת, ויתכן עיכוב בעדכון המידע.
  • השימוש במידע המופיע באתר יעשה על אחריות המשתמש בלבד. המידע והמאמרים הכלולים באתר משקפים את דעת מחבריהם והעמותה לא תישא בכל אחריות לשימוש במידע זה.

זכויות יוצרים

העמותה מקפידה לשמור על זכויות היוצרים שלה, ונוקטת אמצעים למניעת הפרתן. אנא עיין בדף זכויות יוצרים.

מדיניות הפרטיות

  • העמותה מקפידה לשמור על פרטיותם של גולשי האתר בהתאם למדיניות השמירה על פרטיות המפורטת בדף מדיניות פרטיות. אנא עיין בדף זה.
  • השימוש באתר מותנה בהסכמה למדיניות זו.

עדכון תנאים ומחירים

העמותה רשאית לשנות מעת לעת ולפי שיקול דעתה הבלעדי את המחירים, התעריפים, תנאי האספקה וכל מידע אחר המופיע באתר, וזאת ללא צורך במתן הודעה מוקדמת.

תקינות האתר וזמינותו

  • העמותה אינה מתחייבת כי האתר יהיה זמין בכל עת ולא תהיה אחראית לנזק כלשהו שעלול להגרם לך כתוצאה מאי זמינות האתר כתוצאה מתקלות ו\או עבודות תחזוקה באתר.
  • העמותה שומרת לעצמה את הזכות לסגור את האתר בכל עת, לפי שיקול דעתה הבלעדי וללא צורך בהודעה מוקדמת.

שינויים

העמותה שומרת לעצמה את הזכות לערוך שינויים בתנאי השימוש, במדיניות השמירה על פרטיות ובמדיניות השמירה על זכויות יוצרים, זאת לפי שיקול דעתה הבלעדי וללא צורך בהודעה מוקדמת.

מדיניות השמירה על פרטיות

העמותה לקידום הוראת השפה הערבית בישראל (ע"ר) (להלן: "העמותה") מחוייבת לשמירה על פרטיותם של לקוחותיה ושל משתמשי אתרי האינטרנט שלה ומקפידה על שימוש בטוח, מבוקר ומפוקח של פרטים הנמסרים לה. הכניסה לאתר ו\או השימוש בו מהווים אישורך למדיניות השמירה על פרטיות של העמותה ובכלל זה לשימושים המבוקרים שעושה העמותה במידע הנמסר לה על ידי לקוחותיה. בכל מקרה, לא תעשה העמותה כל שימוש במידע אלא בהתאם להוראות כל דין ובהתאם להוראות מסמך זה.

כללי

מידע הנמסר לעמותה על ידי לקוחותיה משמש למטרה לשמה נמסר בלבד. העמותה מקפידה על אבטחת המידע ואף פרט ממנו אינו גלוי או חשוף לאיש פרט לעובדי העמותה האמונים על ביצוע העסקה. העמותה אינה מעבירה מידע כלשהו לצד ג' בשום נסיבות שהן, למעט במקרה של צורך באישור עסקאות מכר מרחוק המשולמות באמצעות כרטיס אשראי, אז ימסרו אך ורק הפרטים הנדרשים לאישור העסקה ורק לנציג מוסמך במוקד אישורי עסקאות של חברת האשראי.

שימוש במידע לצורך משלוח הצעות

העמותה שומרת באופן בטוח מידע הנמסר לה על ידי לקוחותיה ומידע סטטיסטי המצטבר אודותיהם ומשתמשת מעת לעת לצורך משלוח מפולח של הצעות מיוחדות לרכישת מוצרים ושירותים וכן הודעות לגבי מוצרים ושירותים חדשים. דיוור זה נעשה במשורה באמצעות דואר רגיל ו\או דואר אלקטרוני. לקוח אשר מסר לעמותה את כתובת הדואר ו\או הדואר האלקטרוני שלו ו\או אם שלח הודעה לכתובת הדואר האלקטרוני של העמותה, תראה אותו העמותה כאילו נתן את הסכמתו למשלוח הצעות כאמור לעיל. לקוח שאינו מעוניין לקבל דיוור כאמור, יודיע על כך לעמותה בכל דרך שימצא לנכון (טלפון, פקס, דואר אלקטרוני ודואר רגיל) והעמותה תפעל מיד וללא שיהוי להסרתו מכל רשימת דיוור ותימנע ממשלוח הצעות בעתיד.

שימוש במידע סטטיסטי

העמותה אוספת ומעבדת מידע הנמסר לה ו\או מידע הנאסף באתרי האינטרנט שלה באופן אוטומטי לכדי נתונים סטטיסטים לשימוש פנימי על ידי עובדי העמותה בלבד. השימוש נעשה בהתאם להוראות כל דין ובהתאם להוראות מסמך זה ובכל מקרה אינו כולל פרטים מזהים.

מסירת מידע מתוקף צו שיפוטי

העמותה תמסור כל מידע המצוי בידה ואשר ידרש ממנה מתוקף צו שיפוטי.

שינויים במדיניות השמירה על הפרטיות

העמותה רשאית לערוך מעת לעת שינויים ועדכונים במדיניות השמירה על הפרטיות.